<h1>תמים דעים להראב"ד סימן צ"ו</h1>
<h2>דף לג:</h2>
קינסא פליגי בה רב אחא ורבינא וכו' ומהכא שמעינ' דהני חביות או קנקנים של ע"א שהן חרס מפני שמכניס לקיום הם דלא סגי בהכשר מבפנים בין (שרפתו) [לשרפן] בין לתת בתוכו מים חמים מדאסר בקינסא דהיינו האור עצמו כל שכן במה שהוחם ממנו. אבל אם אפשר מבחוץ שרי כדאמרי' בגמרא בהדיא. החזירם לתוך כבשן האש נתלבנו. לפי' צריך לערן חבית מעת לעת שלשה ימים או לשהותו עד שנים עשר חדש ומהכא איכא לשמוע דהני חצבי של ע"א שהן של חרס שמערין יין מכלי אל כלי מותרין לנו לעשות כן ובלבד שישאל לע"א אם לא נתן בהם לא פעם ראשון ולא פעם שני.
